היות ועובדים רבים מגיעים למשרדינו, משרד עורכי דין שניר בר זוהר העוסק בדיני עבודה, לאחר שנים רבות של עבודה בהם המעסיק הפר את חובותיו הקוגנטיות בחוק ובכך למעשה פגע בזכויות העובד זמן רב, אולם בשל טענת התיישנות העובדים אינם זכאים למלוא זכויותיהם שהופרו לאורך כל תקופת עבודתם. מצאנו לנכון לכתוב מאמר זה העוסק בהתיישנות בדיני עבודה.
כבר עכשיו יובהר כי יש ענפים במשק המוסדרים בהסכמים קיבוציים ו/או בצווי הרחבה ו/או בהסכמים אישיים הקובעים הוראות שונות. מאמר זה דן בדין הכללי, ולא מתייחס לדינים הספצים שחלים בהתאם לענף העבודה ו/או הסכמים קיבוצים /ואו ההסכמים האישיים, אשר ההוראות בהן ביחס להתישנות עשויות להיות שונות.
מה תקופת ההתיישנות על דמי חופשה שנתית ?
חוק חופשה שנתית קובע כי תקופה ההתישנות, בין היתר, בגין פדיון חופשה שנתית היא שלוש שנים. עוד קובע החוק כי עובד שחדל לעבוד זכאי לימי החופשה השנתית שנצברו לו עד אותו מועד בו חדל לעבוד.
מצירוף ההוראות כאמור, תקופת ההתישנות בגין פדיון חופשה היא כדלקמן:
עובד זכאי לתבוע פדיון ימי חופשה בגין השנה בה חדל לעבוד וכן בגין שלוש השנים שקדמו לשנה זו, כלומר תקופת ההתיישנות על דמי חופשה שנתית מתחילה לאחר 4 שנים, מהיום בו עזב העובד את עבודתו.
מה קורה אם המעסיק ניהל בתלוש השכר פנקס חופשה כדין (כלומר, פירוט של צבירת ימי חופשה בחודש/ ניצול ימי חופשה בחודש/ ויתרת ימי חופשה), ובתלוש שכר האחרון יש צבירת ימי חופשה בגין ימים רבים שנצברו בתקופה העולה על ארבע שנים?
שכן בהתאם לפסיקה, ככל וימי החופשה שנרשמו בתלוש השכר האחרון, ובהנחה שהמעסיק ניהל פנקס חופשה כדין, מכילים צבירת ימי חופשה בגין שנות עבודה העולות על ארבע שנים, העובד זכאי לכל הימי חופשה שנרשמו בצבירת ימי החופשה בתלוש השכר שכן ישנה חזקה/ הנחה משפטית הקובעת כי המעסיק ראה בימים אלה כיתרת ימי חופשה לניצול שהעובד זכאי לפדות ועל כן הוא מחוייב לשלמם. (עע (ארצי) 11647-12-18 צומת מהנדסים – תכנון, תאום וקידום פרוייקטים בע"מ – אופיר קאופמן (פורסם ביום 11/11/19)
מה היא תקופת ההתיישונת על הרכיבי הבאים: דמי מחלה, הפרשות לפנסיה, שכר עבודה, שעות נוספות, חגים, הבראה?
בהתאם לדין, תקופת ההתישנות נכון להיום (2022), בגין, דמי מחלה, הפרשות לפנסיה, שכר עבודה, שעות נוספות, חגים והבראה, מתחילה לאחר שבע שנים מיום שקמה עילת התביעה.
כלומר ייתכן כי עובד לא קיבל שכר עבודה בגין עבודתו בחודש 12/2014 וכעת בחודש 02/2022 מבקש לתבוע שכר עבודה שלא קיבל בחודש 12/2014. ככלל, למעט מקרים חריגים, עובד זה, לא יוכל לתבוע את המעסיק בגין אי תשלום שכר עבודתו בשנת 2014 היות וחלפו 7 שנים מיום הגשת התביעה.
מה היא תקופת ההתיישנות על העדר הפרשות לפיצויים ?
יש להבדיל תחילה אם מדובר בעובד שפוטר/התפטר וזכאי לפיצוי פיטורין לבין עובד שפוטר/ התפטר ולא זכאי לפיצוי פיטורין. תביעה על העדר הפרשות לפיצויים עוסקת במצב בו העובד לא זכאי לפיצוי פיטורין ועל כן הוא רשאי לתבוע העדר הפרשות לפיצויים.
כאשר העובד לא זכאי לפיצוי פיטורין :
במידה והמעסיק לא הפריש כספים לפיצוים בקרן הפנסיה, העובד זכאי לתבוע העדר הפרשות לפיצויים עד שבע השנים הקודמות ליום הגשת התביעה. כלומר תקופת ההתיישנות על העדר הפרשות לפיצויים מתחילה לאחר 7 שנים מיום שקמה עילת התביעה.
מה היא תקופת ההתיישנות על פיצוי פיטורין?
כאשר העובד זכאי לפיצוי פיטורין:
בדרך כלל כאשר העובד מפוטר (ולא בשל עבירת גניבה וכדו') הוא זכאי לפיצוי פיטורין.
במקרה שהעובד זכאי לפיצוי פיטורין הוא רשאי לתבוע פיצוי פיטורין בבית הדין לעבודה עד שבע שנים מהיום בו פוטר (כלומר הספירה מתחילה מיום הפיטורין). באשר על כן, תקופת ההתישנות על פיצוי פיטורין מתחילה לאחר 7 שנים מהיום בו פוטר העובד.
סכום הפיצוי פיטורין יהיה שכר עבודה אחרון (שלא הייתה בו הפחתה) במכפלת מספר שנות עבודתו של העובד. כלומר, במקרה זה העובד אף זכאי לקבל את העדר ההפרשות לפיצויים שלא הופרשו במהלך כל שנות עבודתו שכן הם כעת נתבעים במסגרת פיצוי פיטורין שהעובד זכאי לקבל.
דוגמא להמחשה:
עובד עבד 10 שנים אצל מעסיק (משנת 2012) שלא ביצע הפרשות לפיצויים במשך כל העשר שנים. כעת לאחר 10 שנים בשנת 2022, המעסיק פיטר את העובד מבלי ששילם לו פיצוי פיטורין. שכרו האחרון של העובד עמד על סך של 8,000 ₪. במקרה זה העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין אי תשלום פיצוי פיטורין עד לשנת 2029 (עד 7 שנים מיום הפיטורין) ולתבוע פיצוי פיטורין בגין 10 שנות עבודתו (2012 -2022) במכפלת השכר האחרון. סך הכל בהתאם לדוגמא זכאי העובד לפצויי פיטורין בסך של 80,000 ₪ (בסכום זה כלול ההפרשות לפיצויים אשר לא הופרשו).
ראוי לציין כי בהתאם לדין יש טענה של שיהוי שהמעסיק יכול לטעון בשל הזמן הרב שהעובד המתין עד להגשת תביעתו ובכך בעצם נפגעה יכולת ההתגוננות של המעסיק (לא שמר ראיות וכדו'), ועל כן משרדינו היה ממליץ להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה במועד מוקדם יותר.
